חוות הגרנג' בברוקלין

התפתחות מואצת של תהליכי עיור, והתפתחות תעשייתית מרחיקים את סביבת האדם הטבעית ממוקד חייו. הנוף העירוני הצפוף, משטחי האספלט והבטון, אזורי תעשיה צפופים ומזהמים מתפתחים על חשבון שטחי החקלאות והטבע. מספר האנשים החיים בערים עלה במאה אחת מ-15% מאוכלוסית העולם לכ-50% כיום וב-2050 צופים שבין 70-80% מאוכלוסית העולם תתגורר בערים. ובמקביל לכך מספר האנשים העוסקים בחקלאות ומייצרים מזון מחוץ לערים הולך ומתמעט. כיצד נתמודד עם השינוי כאשר מספר צרכני המזון גדל בעוד מספר יצרני המזון קטן? הפתרון המקובל להבאת המזון לערים הינו הגדלת הייצור החקלאי התעשייתי באזורים החקלאיים. מיכון חכם, שימוש בדשנים, זרעים משופרים, כימיקלים ומונוקולטורה. כיוון שונה ומשלים מתבסס על הפיכת אנשי עיר לחקלאים עירוניים והוא עומד בליבו של תחום הולך ומתפתח הקרוי אגרואקולוגיה עירונית. האגרואקולוגיה העירונית מחפשת דרכים בהן חקלאות עירונית יכולה להגביר את הבטחון התזונתי על ידי פיתוח יכולת לספק ערך תזונתי מגוון ורב על פני שטח מצומצם, תוך חיסכון במשאבים והשתלבות בסביבה העירונית על היבטיה האקולוגיים, החברתיים והאסטטיים. עמידה במשימה זו מחייבת פיתוחן של מערכות חקלאיות חדשניות המשלבות ידע מתקדם באקולוגיה וחקלאות עם הבנה של הצרכים ואורח החיים בעיר. שימוש בשיטות כדוגמת חקלאות ורטיקלית, חקלאות גגות, חוות עירוניות, גינות אינטנסיביות בבתים ובעיקר ההתפתחות של תחום ההידרופוניקה מדגים את הפוטנציאל ההולך ומתפתח לייצור מזון בתוך וליד הערים. גג במנהטן, ניו-יורק המנוצל לגידול מזון ונוי הייצור בגישה זו צריך להיות מחובר לידע אקולוגי תוך הבנת היכולות והמגבלות של הסביבה. זהו תהליך שלא מפסיק להתפתח, המחבר את המדעים והיישום המעשי. היבט חשוב של האגרואקולוגיה העירונית הוא שהיא במהותה גם תנועה חברתית. השילוב של פיתוח והתפתחות, יחד עם שמירה על בסיס הקיום והשאיפה לשלב בין חלקי המערכת העירונית, וליצור מכלולים הומאניים, מגוונים, יצרניים ואסתטיים היו התפתחות טבעית לתנועה זאת. את האנרגיה היא שואבת מאנשים שלהם מטרה ברורה של שינוי מערכת המזון. עד היום התנועות החברתיות שפעלו לשינוי התמקדו בחברות כפריות ומערכות אקולוגיות. אבל התהליך של מעבר לחיים בערים הלך ושינה את המיקוד. התנועה החברתית עמדה וממשיכה לעמוד בבסיס של ההתפתחות אבל כדי שיממומש הפוטנציאל יש צורך בשינוי במדיניות ציבורית, חשיבה מערכתית. מדיניות זו צריכה לאפשר לאנשים להשפיע על החלטות מקומיות בנוגע לחקלאות ומדיניות מזון, לארגן ייצור וצריכה כדי לספק צרכים מקומיים, ולקבל גישה לאדמה, מים וזרעים. וזה יהיה שינוי תפיסתי עצום לעומת המצב הנוכחי. כיצד יכול להיראות המימוש של הפוטנציאל שהתחום מביא הודגם בהוואנה שבקובה, כאשר בעקבות המשבר שנגרם מהתמוטטות ברית המועצות הממשלה פיתחה תוכנית חקלאות עירונית וכיום מגדלים בעיר ובסביבתה הקרובה כ-50% מתצרוכת העיר.

ניצול מקסימלי של שטח עירוני קטן במרפסת לגידול מזון ונוי

תחומי היישום של האגרואקולוגיה העירונית

האגרואקולוגיה הינה מקצוע רב תחומי, האמון על תכנון, גיבוש ויישום מתוך החשיבה המערכתית. זהו תחום מכליל של דיסיפלינות שונות, גיאוגראפיה ותכנון עירוני, מדעי האדמה והחיים, הדרולוגיה, אגרונומיה, הורטיקולטורה, סוציולוגיה פילוסופיה ואומנות. ולפיכך מקצוע זה מחייב עבודת צוות בינתחומי הקשוב לתחומי ענין שונים במישורים הפיזים חברתיים ורוחניים. יישומים אגרואקולוגיים בעיר משלבים תחומים שונים:

מסעדת ריברפארק במנהטן, ניו-יורק

תחום המים – ניצול משאבי מים-מי נקז, מים מליחים, מי גשם , מי נגר, מי טל, מי עיבוי. למשל, שילוב של מערכות לאיגום מי הגשם ומערכות לטיפול במים אפורים בהירים (מי כיורים ומקלחות) וניצולם להשקייה בבתי צמיחה, להדחת אסלות, או לשטיפה תוך התאמה לדרישת משרד הבריאות. ובמרחב הציבורי שילוב של מערכות איסוף וניצול מי גשם.

מערכת מים אפורים ביתית

תחום האנרגיה והאקלים– יישום אנרגיה חלופית מתחדשת במערכות הצריכה השונות בעיר. ביוגז המאפשר ניצול פסולת רטובה והפיכתה לגז ומוצרי לוואי כמו דשן, שילוב פאנלים פוטוולטאים כחלק ממערכות קירוי, שימוש במסדרונות הרוח בעיר לשיפור הסעת חום מצטבר, שימוש בחום שיורי ממערכות פליטה, לצורך חימום בתי צמיחה והתייחסות לשילוב צמחייה כחלק מההתמודדות עם תופעת איי החום בעיר.

מערכת ביוגז וצרכני גז אפשריים

תחום   הקרקע – העדר קרקע פנויה בעיר לצרכי גידול מחייבת שינוי שתי הנחות יסוד. שהגידול הצמחי חייב להיות בקרקעוכן שהוא חייב להיות אופקי. השינוי ההנחות נעשה על ידי פיתוח מערכות גידול המבוססות על גידול במצעים מנותקים ועל ידי ניצול חזיתות לגידול צמחי אנכי הן לצרכי עיצוב נוי עירוני והן לצרכי ייצור מזון. השימוש בגגות כמרחבים פנויים לצורך גידול ירקות ותבלינים במצעים מנותקים, הנו תחום מתקדם בכל העולם, והוא נושא היבטים סביבתיים נוספים, כמו בידוד, הקטנת ספיקות מי גשם, ותמיכה בחילוף גזים

תחום הצריכה והמחזור – תחום זה עוסק בשירשור ניצול הפסולת של גורמי ייצור וצריכה, על מנת לממש סביבה מקיימת. האגרואקולוגיה שואפת להכיר בכל פסולת ייצור את חומרי הגלם של המוצר הבא. תנועת מיחזור בעיר מבוססת בראש ובראשונה על הבנה מעמיקה של הרגלי הצריכה.

תחום המזון – קיצור נתיבי אספקה של תוצרת טרייה כמו גם ערכים של ביטחון מזון, שיפור חזות העיר וחשיפה לירוק הטבעי והמאזן, נכללים כולם במטריה היצרנית שנמצאת במהותה של האגרואקולוגיה העירונית. מגידול המזון במיכלים ממוחזרים  ועד  השימוש במכלולי גידול  הדרופוניים ואקוופוניים שעושים שימוש בטכנולוגיות חסכוניות במים אשר מעלות את היקף הייצור ליחידת שטח עירוני יקר ובכך מגדילות את זמינות המזון המקומי.

גידול ורטיקלי בשיטת הידרופוניקה

תחום הגנת הצומח –המושג שמקורו בגידול קונוונציונאלי מונוקולטורי , אינו מחויב המציאות בסביבות מאוזנות כמו בטבע. אולם מכיוון שגם העיר אינה מתת הטבע, נדרשת הסתכלות מאוזנת על האפשרות לתמיכה בצומח שנתקף במחלה או ע"י מזיק, וזאת למשל ע"י שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, שחומרי הגלם שלהם גדלים במרחב העירוני או גידול מעורב של מיני צמחים שונים, כדוגמה למתרחש באקוסיסטמות הטבעיות.

תחום תכנון הנוף העירוני – ההתייחסות הנופית אל העיר ויצירת המרחב העירוני כמכלול מאוזן. שילוב בתכנון של ראיית המכלול לא רק של הפארק המתוכנן על שביליו, עציו ומתקני המשחקים שבו – אלא גם, ובעיקר, התייחסות לשימור המים, לאנרגיה, למערכות המיחזור ולייצור המזון בו. בנוסף, בחינת השתלבותו של השטח הציבורי הפתוח עם המכלולים הבנויים דרך אותה פריזמה של קשרים אנרגתיים היוצרים את תנועת הקיימות. כך ישתלבו הרחובות, וצירי הזרימה של המים, כמו גם שבילי האופניים וייצור המזון לסביבה אחת מאחדת.

תחום מגוון המינים – ההתייחסות אל נושא שימור מגוון המינים בהקשרו העירוני, הינו החוליה המקשרת את השטחים הפתוחים אל האזור הבנוי, ובכך מכוונת לבחינה האקולוגית של פיתוח השטח העירוני. בחינה זו מחייבת לפתח רצף של אקוסיסטמות בצורה של מסדרונות אקולוגיים בתוככי העיר, ובכך לצמצם את השפעת העיר כמחסום פיסי בפני האורגניזמים השונים. ההסתכלות על המרחב העירוני מבעד לפריזמה של שימור מגוון המינים והבנת הערך של קיום המגוון, קולעת בדיוק לתפישת העיר כמערכת הוליסטית המתייחסת בתכנונה לכל מרכיבי המערכת האקולוגית. רשת צירי ניקוז, שבילים, וכבישים, המשולבת עם שטחי פארקים עירוניים או מטרופוליטאנים תהווה את המענה הנכון לסוגיה הבוערת של שימור מגוון המינים.

תחום אומנות האדמה – הבנת הסביבה ומשאביה, הבנה המבוססת על התבוננות וחדוות יצירה, תביא לשימוש בחומרי גלם טבעיים ובלתי מעובדים, ובמיומנויות מלאכה ליצירת סביבות אסתטיות. אין כמו חומר טבעי, אבן מקומית, צמח הסוף או הגומא הגדלים בנחל הקרוב או עצי התות המצלים, בכדי ליצור לא רק סביבה נעימה ואסתטית אלא גם לשמש מקור לחומר הגלם ליצירה של מבנים ומוצרים לשימושינו היומיומיים בתוך הסביבה העירונית. אומנות האדמה היא החוליה המאחדת את רמות הייצור השונות, מאחדת את הטבע והאדם, בתוך הסביבה העירונית.

אומנות אדמה. לקוח מהעיתון hamiltonmagazine

היבט חשוב של האגרואקולוגיה העירונית הוא שזאת במהותה גם תנועה חברתית. אבל כדי שימומש הפוטנציאל יש צורך בשינוי במדיניות ציבורית, יש צורך בחשיבה מערכתית

קיר ירוק של פטריק בלנק בפאריס

כל התחומים האלו מתרגמים ליישומים רבים ומגוונים ואנחנו רואים התפתחות רבה שלהם בעולם. היישומים מתחילים כבר ברמה הביתית שבה אנשים מנצלים שטחים פנויים במרפסות או בגינות. אפשר לראות בתמונה השמאלית יישום עם ייצור מזון מאד אינטנסיבי בשטח המצומצם כאשר חלק גדול ממי ההשקיה מקורם באיסוף מי גשם וטיהור מים אפורים. בתמונה המרכזית דוגמא של מרפסת שבעליה ניצל בצורה אופטימלית לגידולים. בתמונה הימנית קיים שילוב של לול ביתי וגם חממה לגידול ירקות קיץ גם בחורף (זוהי גינת הירק של אחד המחברים)

בעוד גידול מזון בבתים היה ידוע מאז ומתמיד והוא רק זוכה לתחיה מחודשת, גידול מסחרי בתוך הערים הוא התפתחות חדשה שמעידה על עליה ביכולות ובטכנולוגיות שמאפשרת התכנות כלכלית. אחת הסיבות להתכנות היא ההטמעה של התובנות שהביאה האגרואקולוגיה העירונית של חיבור בין התחומים השונים – פתרונות לשימוש מושכל במים, חיבור לנושאים חברתיים, מחזור פסולת מקומי ועוד. בתמונה השמאלית חוות הגרדג' בברוקלין, ניו-יורק. חווה מסחרית על גג הגדולה בעולם העושה שימוש בקרקע. מעבר לייצור מזון אורגני המסופק לחנויות ותושבים בסביבתה היא מהווה מוקד ללימוד ולשיתופי פעולה עם עמותות רבות המקדמות נושאים כמו מזון בריא, חקלאות מקיימת ועוד. בתמונה הימנית חווה בונקובר קנדה בשם SOLE אשר הוקמה באיזור מסחרי עני כפרויקט מסחרי-חברתי בו מועסקים חסרי בית מהסביבה.

פרויקט SOLE Food בונקובר, קנדה

מספר האנשים החיים בערים עלה בתוך מאה אחת מ-15% מאוכלוסיית העולם לכ-50% כיום. במקביל לכך, מספר האנשים העוסקים בחקלאות ומייצרים מזון מחוץ לערים הולך ומתמעט

ההתפתחות המהותית ביותר שאיפשרה הופעה של חוות מסחריות בשנתיים האחרונות היתה בתחום ההידרופוניקה. דוגמא לכך היא חוות Gotham Greens גם כן בברוקלין. טכנולוגית גידול יעילה במיוחד והתבססות על מי גשם הנאספים מגגות החממות ואנרגיה המיוצרת מקולטים סולריים איפשרו לחווה להצליח כבר בשנה הראשונה להפעלתה.

גם בישראל קיימת בשנים האחרונות עליה של המודעות לתחום וניתן לראות יישומים ראשונים בבתים פרטיים, גינות קהילתיות ומוסדות אקדמיים אך עדין לא ברמה המסחרית.